החלטה בתיק רע"א 10104/02

בפניי בקשה לביטול החלטה על דחיית הליך באין הפקדת ערבון. הבקשה הובאה בפניי ביום 12.5.04, בשל תקלה, ועם הצדדים הסליחה.

ההליך נדחה בשל אי הפקדת ערבון בהחלטה מיום 26.1.03. הבקשה לביטול ההחלטה האמורה הוגשה ביום 30.7.03. נטען בה, כי לא עלה ביד המבקשת, בשל הכנסתה הנמוכה, לגייס את סכום הערבון במועד, וכי בשל מחלוקת עם בא כוחה הקודם, לא הוגשה במועד בקשה מתאימה לפטור מהפקדת ערבון. המבקשת טוענת, כי סמוך להגשת בקשתה עלה בידה לגייס מבני משפחתה, בקושי רב, את הסכום הנדרש, והיא מוכנה לעמוד בחובה להפקיד ערבון.

דין הבקשה להידחות. לגבי שיקול הדעת של בית המשפט כאשר הוא מתבקש לבטל החלטה על סילוק על הסף בנסיבות מסוג זה, נפסק כי

"בעיקרו של דבר, התכלית העיקרית של כלים אלה - מחיקה מחוסר מעש או דחייה בשל אי הפקדת עירבון - היא לגרוע מן הרישום הליכים שנזנחו על ידי הצדדים. הזנחת ההליך יכולה להתבטא בנטישתו המודעת או באי מילוי חובות באופן עקבי ושיטתי, המפריע באופן ממשי לעבודת בית המשפט. המקרה של דחיית ההליך עקב אי הפקדה מקפל בתוכו הנחה שבעל הדין מגלה בהתנהגות זו כוונה לנטוש את ההליך או מפגין חוסר אכפתיות לגבי ניהולו. אי ההפקדה מהווה גם התעלמות מהאינטרס של יתר בעלי הדין .... סמכות הדחייה מגשימה, את ההנחה ש'שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו וזכות הגישה לבית המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד' (רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי). כיוון שכך, ניתנת לבעל הדין התראה בדבר רישום ההליך לדחייה. ההתראה מהווה תנאי להפעלת הסמכות. ההתראה מהווה בו זמנית גם הד להתנהגותו הקודמת של בעל הדין, וגם אות מוקדם לתוצאות אותה התנהגות. בעל דין המתעלם מן ההתראה מגלה את רצונו לנטוש את ההליך."

(דברי כב' הרשם ב' אוקון בע"א 2237/01 עראידה נ' המועצה להסדר הימורים בספורט, פ"ד נו(1) 865).

בהתאם לכך נפסק באותה פרשה עוד, כי "סמכות הדחייה אינה יכולה לעמוד, כאשר מתחוור שלמחדליו של בעל הדין יש הסבר מניח את הדעת". נראה לי, כי על פי אמת מידה זו, אין מקום להעתר למבוקש. הבקשה לביטול סילוקו של ההליך על הסף הוגשה בחלוף כחצי שנה לאחר ההחלטה על הדחייה כאמור. המדובר בפרק זמן ארוך ביותר. בתקופה זו, רכשו בעלי הדין שכנגד אינטרס דיוני מוצק, לא להיות מוטרדים עוד בהליך ערעורי זה.

זאת ועוד. המבקשת כלל לא הגיבה להתראה בדבר דחיית ההליך על הסף. היא לא עתרה להארכת מועד להפקדת הערבון. לא הוברר, מדוע השתהתה פנייתה לבאי כוחה הנוכחיים משך זמן כה רב. גם על רקע זה, איני רואה מקום להעתר למבוקש, שכן איני סבור כי למחדלה המתמשך של המבקשת ניתן הסבר מניח את הדעת. אוסיף עוד, כי המבקשת לא הניחה כל תשתית בדבר מצבה הכלכלי, או זכאותה לפטור בעת הגשת ההליך, ועובדה היא, כי בעת הגשת בקשתה הנוכחית עלה בידה לגייס את סכום הערבון. לא הוברר כיצד מתיישב דבר גיוס הערבון עם הטענה כי בעת הגשת ההליך היתה המבקשת במצוקה כלכלית, שמנעה ממנה הפקדת הערבון. גם מבחינה זו, לא ניתן טעם סביר לבקשה שבפניי, העשוי להצדיק את קבלתה.

נוכח מכלול שיקולים אלה, אני דוחה את הבקשה. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב באייר תשס"ד (13.5.04).

                                                עודד שחם

                                                                             ר ש ם

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.